איסי מיאקי - על אופנה וחדשנות

איסי מיאקי (Issey Miyake) היה מעצב אופנה יפני מפורסם, מהפכני ומשפיע שנודע בזכות עיצוביו החדשניים והטכנולוגיים פורצי הדרך. הוא נחשב למעצב אופנה בעל עשייה ייחודית שלא נראתה כמותה לפני כן ואף הפך לאחד הקולות הבולטים בעולם האופנה החל משנות ה-70 של המאה ה-20. מיאקי הקים מותג אופנה שזכה להכרה בינלאומית ובמהלך מעל ל-50 שנות עשייתו היצירתית, נהג להתנסות בטכניקות חדשניות לצד מסורתיות ולשלבן ביצירתו.

איסי מיאקי נולד באפריל 1938 בהירושימה שביפן ונפטר באוגוסט 2022 בהיותו בן 84 לאחר שחלה בסרטן הכבד. הוא היה ילד בן שבע בלבד כשהוטלה פצצת הגרעין על העיר במסגרת מלחמת העולם השניה בשנת 1945. הוא ניצל מן ההפצצה (אשר הרגה 140 אלף אנשים!) אך נותר ממנה עם צליעה בולטת ברגליו. שלוש שנים לאחר ההפצצה, אימו מתה מחשיפה לקרינה. הוא לא דיבר על הנושא בהרחבה, אך ב-2009 הוא כתב על כך מאמר ב״ניו יורק טיימס״ במסגרתו כתב כי לא רצה להיות מוכר כ״מעצב ששרד את ההפצצה הגרעינית״.

מעצב האופנה איסי מיאקי במסיבת עיתונאים בטוקיו, 2016. צילום: Hsinhuei Chiou, מתוך ויקימדיה קומונס

לכשגדל, למד עיצוב גרפי באוניברסיטת טאמה לאמנות בטוקיו ובשנת 1964, בהיותו בן 26, סיים את לימודיו. עם סיום לימודיו, עבר לפריז, ונרשם לבית הספר להוט קוטור (שמברה סינדיקל דה לה הוט קוטור פריזיאן) בפריז, ומשם המשיך לעבוד עם מעצבי אופנה נודעים כמו גי לרוש (Guy Laroche) וז׳יבנשי (Givenchy). לאחר מכן התגורר למשך זמן קצר גם בניו-יורק, שם עבד עם ג׳פרי בין, ובשנת 1970 שב לטוקיו וייסד את הסטודיו לעיצוב מיאקי. זמן קצר לאחר מכן פתח חנות בוטיק גם בפריז.

באותו עשור נחשפו עיצוביו לענף האופנה הבינלאומי. עבודותיו החדשניות הוצגו בפריז לראשונה, והוא היה למעצב היפני הראשון שחשף את עבודותיו באופן בינלאומי והחלוץ מבין קבוצת מעצבי האופנה היפניים שהתפרסמו במערב ויצאו החוצה מגבולות יפן, בהם: קנזו טקאדה, יוז׳י יאממוטו וריי קוואקובו בעלת המותג קום דה גרסון.

ניתן להתרשם מצילומי מסלול האייקוניים של קולקציית פליטס פליז 1995 בפריז מתוך ארכיון התצוגה הרשמי במגזין Vogue Runway.

בשנת 1970 הקים את הסטודיו לעיצוב בטוקיו בירת יפן ושנה לאחר מכן הציג לראשונה בניו יורק. בשנות ה-80 של המאה ה-20 כבר היה מוכר כאחד המעצבים החדשניים ביותר הודות לעשייתו הענפה בשילוב חומרים חדשניים בלבוש כדוגמת פלסטיק לצד חומרים יפניים מסורתיים ונייר.

מיאקי פיתח חברות קרובה עם מספר אמנים ואנשי חזון, כמו עם המעצב רון ארד ואף עם מייסד אפל סטיב ג׳ובס- לו עיצב את סריגי הגולף השחורים שנהג ללבוש ושהפכו למזוהים איתו.

מעריצה נוספת של איסי מיאקי היתה זאהה חדיד שאהבה ללבוש את בגדיו.

כשהיה ילד, חלם איסי מיאקי להיות ספורטאי, דבר המסביר את התנועה שיש בבגדיו וגם בתצוגות האופנה שלו שהיוו מעין מופע ריקוד בהם הבגדים היו שחקנים משניים.

 

"רציתי שהבגדים יזוזו כשאנשים זזים. הבגדים נועדו גם כדי שאנשים ירקדו או יצחקו", איסי מיאקי

 

"I wanted the clothes to move when people moved. The clothes are also for people to dance or laugh", Issey Miyake 

בסוף שנות ה-80 החל איסי מיאקי לעשות ניסויים בשיטות חדשות ליצירת פליסה, מתוך מטרה לאפשר גמישות ללובש הבגד יחד עם קלות בכיבוס הבגד.

ניסיונותיו הובילו אותו לפיתוח שיטת פליסה חדשה בשנת 1993: בה קודם כל גזר ותפר את הבגד, ורק לאחר מכן הודק בין שתי שכבות נייר ונדחס בין אדי קיטור חם לצורך יצירת הפליסה. בשיטה זו יצר בגדי פליסה לבלט של פרנקפורט.

בגדיו הייחודיים של איסי מיאקי עבור הבלט של פרנקפורט (1993). לחצו כאן לצפייה בקטע וידאו ממוקד של ה-BBC המציג את הרקדנית קייט סטרונג רוקדת בבגדי הפליסה האלו.

 

אי אפשר שלא לדבר על פליסה כשמדברים על איסי מיאקי. כמה מילים על פליסה: פליסה היא מילה בשפה הצרפתית: Plissé, שפירושה ׳קפלים׳. המונח פליסה מתייחס לבד שנארג או קובץ לכדי קפלים קבועים, מרובים ואחידים בבד. הבד ״זוכר״ ומשמר את הפליסה גם לאחר הוצאתו מתבנית הנייר, ממכונת הפליסה, או ממכונת הסריגה- כתלות בסוג הבד ממנו נעשה הפליסה.

כדי להכין פליסה, מייצרים תבנית עם הקיפולים הרצויים משתי שכבות קרטון זהות אחת לשניה. לאחר מכן, פותחים את שתי תבניות הקרטון (כלומר- הדוגמה לא מקופלת, אלא קרטון ישר פרוס על שולחן), פורסים את הבד בין שתי שכבות הקרטון, מהדקים את שלוש השכבות יחד ומקפלים את כולם יחד.  לאחר מכן, מכניסים את התבנית הסגורה עם הבד הכלוא בין שתי שכבות הקרטון לתנור למשך זמן משתנה, כתלות בסוג הבד ובמורכבות הדוגמה. קיימות דוגמאות קיפולי פליסה ברמות מורכבות שונות, כשהדוגמה הבסיסית והפופולארית ביותר לאורך ההיסטוריה היא דוגמת אקורדיון המזכירה קיפול מניפה.

ניתן להתרשם מתהליך העבודה המסורתי והקפדני של כליאת הבדים וקיפולם הישר בחשבון האינסטגרם הרשמי של Ateliers Lognon.

 

טכניקת הפליסה היא אחת מהטכניקות המוקדמות ביותר והיא התפתחה במצרים העתיקה בערך בשנת 3000 לפני הספירה. המצרים יצרו את הקפלים על גבי הבד באמצעות תבניות שונות, וקיבעו את הדוגמה באמצעות חפץ כבד עשוי מתכת. לאורך ההיסטוריה, בגדים וטקסטיל שימשו כמקור לשמירה על הגוף אבל לא רק- הם שימשו גם כאמצעי תקשורת חזותי והביעו את מעמד הלובש אותם. כדי להבדיל בין בדים שונים ולתת להם משמעויות שונות, נוצרו טכניקות שונות ליצירת נפח, מרקמים ופרטים ייחודיים בבד. ומכאן התפתח הפליסה.

העיצובים של איסי מיאקי מזוהים ממרחק והם מהווים שילוב בין טכניקות חדשניות לבין מסורת יפנית עתיקה. בית האופנה שלו נשמר בחזית מותגי האופנה הבינלאומיים לאורך שנים והשם ״איסי מיאקי״ היה לשם נרדף לאיכות חדשנות ומקוריות.

דוגמה לחדשנות הטכנולוגית של איסי מיאקי: בד שפותח בבית האופנה ב-2016 הנקרא  Baked Strech

כך למשל הקולקציה שהשיק בשנת 1993 שהיתה לקולקציה אייקונית מקו Pleats Please עם בגדי פליסה קלילים חוצי מגזר וגיל ואף חוצי עונות. בגדים העשויים פלויאסטר שניתן לכבס במכונה, לגלגל אותם במזוודה ולפרוק אותם במראה רענן וקפיצי כפי שנראה לפני האריזה.

כדי לגלות את הגזרות המשתנות, המרקמים הייחודיים וספרי המותג (Lookbooks) העונתיים, היכנסו לעמוד הרשמי של קו Pleats Please Issey Miyake.

ואם בחדשנות עסקינן, הלא שמיאקי יצר חידוש אמנותי ועיצובי נוסף כבר בשנת 1998 בפרוייקט משותף עם מעצב הטקסטיל דאי פוג׳יווארה, לשעבר המנהל האומנותי של בית האופנה. שם הפרוייקט היה A-POC (ראשי תיבות של A Piece of Cloth). בטכניקה שפיתחו מכניסים למחשב נתונים של גזרה ומידה שנסרגים או נארגים במיוחד על גליל בד. לאחר מכן ניתן לגזור את הבגד ישירת מהגליל, דבר החוסך נפולת בד.

כדי לצפות ברגע ההיסטורי והמרתק שבו 23 דוגמניות צועדות יחד על המסלול כשהן מחוברות בתוך גליל בד אדום ורציף אחד, לחצו כאן לצפייה בסרטון הממוקד מתוך פינאלה תצוגת A-POC אביב-קיץ 1999.

בית האופנה איסי מיאקי: בשנת 1994 תחום עיצוב אופנת הגברים עבר לידי נאוקי טקיזאווה, ו-5 שנים מאוחר יותר גם תחום אופנת הנשים עבר לידיו. מיאקי העביר תחומים אלה כדי שיוכל לפנות את מלוא המרץ שלו למחקר. בשנת 2007 הפך נאוקי טקיזאווה למעצב עצמאי בקבוצת איסי מיאקה, ודאי פוג'יווארה מונה למנהל בית האופנה איסי מיאקי. מיאקי המשיך לפקח מהצד על כל האוספים שהציג עד כה, תוך שהוא מתפנה לפיתוח מוצרים ורעיונות נוספים ובהם קו הקוסמטיקה והבישום שלו. הבושם הראשון אותו שיווק L'eau d'Issey (המים של איסי) שווק לראשונה בשנת 1992, והוא משחק מילים מכיוון שבצרפתית הוא נשמע זהה למילה ״אודיסיאה״. הבקבוק, שעוצב על ידי מיאקי, מבוסס על מראה הירח הנשקף מאחורי מגדל אייפל, כפי שהוא נצפה מדירתו של מיאקי בפריז. בושם זה הוא סיפור הצלחה שממשיך להימכר בכמויות מאז עד היום.

מיאקי ייזכר לנצח כאחד ממציאי האופנה החדשניים והפוריים ביותר. קסמו האמיתי שבוי לא רק בכישרונו הבלתי נדלה, אלא גם בענוותו ביחס לעשייתו ובהיותו אדם נעים וצנוע: ״אני עושה דברים״, נהג לומר בפשטות- ולא הכביר במילים גדולות על היותו מעצב אופנה כה גדול וכשרוני. עיצוביו נועדו לצרכים המודרניים של לקוחותיו. בשנת 2016, במסגרת ראיון לעיתון ״הגארדיאן״ הבריטי, אחד מהראיונות האחרונים שלו, אמר: ״בפריז, אנחנו קוראים לאנשים שמייצרים בגדים ׳קוטוריירים׳, מעצבים שמפתחים פריטי לבוש חדשים, אבל בעצם העבודה של עיצוב היא ליצור משהו שעובד בחיים האמיתיים. עיצוב צריך להציע פיתרון.״

ISSEY MIYAKE “Steam Stretch” Concept Movie from WOW inc. on Vimeo.

 

קרדיט לתמונת השער של הכתבה: דגם Pleats Please בעיצוב איסי מיאקי בשיתוף יאסומאסה מורימורה (1997). צילום: אוסף מוזיאון RISD